תיאור

שלושת שיטות השינוע הם:

שינוע מנתי בשיטת Dense Phase
סוג זה של שינוע בשיטת Dense Phase מכונה גם "סטנדרטי" (standard). מדובר בשינוע כל מנת חומר בנפרד כאשר בין המנות מתרוקן קו השינוע.
בשיטה זו מנת חומר מוזנת אל תא השיגור במערכת השינוע, המנה מונעת אל מיכל ההקבלה באמצעות לחץ אויר. אוויר דחוס מוזרם אל קו השינוע עד שהמנה הועברה במלואה והקו נותר מנוקז.

שינוע בקו מלא (Full Pipeline)
בשיטה זו, כפי שמשתמע משמה, לא מבוצע ריקון קו השינוע בין מנה למנה. מנות חומר מוזנות אל מיכל השיגור בזו אחר זו כאשר הן משוגרות ברצף ותוך שקו השינוע נותר מלא כל עוד נמשכת העברת המנות.
שינוע בשיטה זו מאפשר שליטה טובה על קצב העברת החומר (בקרה עד לרמה של עשרות סנטימטרים לשנייה). כך ניתן למזער את החיכוך בין החומר לצינור קו השינוע וכתוצאה מכך למנוע הן את שחיקת החומר והן את שחיקת הצנרת. בנוסף מושג חיסכון ניכר (עד 50%) בצריכת האוויר הדחוס ביחס לשינוע מנתי סטנדרטי.

שינוע רציף בקו מלא (Continuous Full Pipeline)
תוך שימוש מתוזמן בשתי מערכות שיגור במקביל ניתן להשיג זרימה רציפה של מנות חומר דרך קו שינוע בודד אל מיכל הקבלה. כאשר משגר אחד מתמלא השני מזרים מנת חומר.
גם כאן צינור השינוע אינו מתרוקן בין מנות החומר המעברות בו. מכיוון שאין הפסקה בהזנת החומר נוצרת זרימה רציפה של חומר דרך קו השינוע. התוצאה היא זרימה קבוע של חומר אל מיכל הקבלה.
שיטה זו מאפשרת למלא מיכלי קבלה גדולים במהירות. היא גם מהווה פתרון טוב במקרים בהם לא ניתן להציב משגר בודד גדול דיו (מפאת חוסר מקום, בדרך כלל גובה בלתי מספיק).
תיאום מדויק בין שני המשגרים הוא הכרחי ומושג באמצעות שימוש במערכת בקרה מתקדמת, חכמה ואמינה.